בובות עוזרות לילדים להתמודד עם בעיות
בובות צומי יכולות להמחיש מצבים מחיי הילדים בגן והילדים לומדים מהן כיצד
לשתף פעולה ולכבד כללים.
אחת המשימות הקשות ביותר לילדי גן היא לשבת רגועים כשיש להם "קוצים בתחת",
לחכות בסבלנות עד שיגיע תורם לדבר, לבטא את רגש הכעס במילים ולא באלימות. חוסר היכולת
של הילד להתמודד עם מצבים כאלה יוצר אצלו תסכול גדול.
רכישת כלים להתמודדות עם מצבים כאלה בלי להגיע ל"נקודת הרתיחה"
תעזור לעיצוב אישיותו של הילד בגיל הגן והן בהמשך חייו. וכאן נכנסות בובות צומי לתמונה.
הנה דוגמה: בובת צומי אחת מגלמת את דמות הגננת ובובת צומי אחרת מגלמת דמות
של ילד או ילדה בגן. יחד מדגימים ה"גננת" וה"ילד/ה" מצבים שעוזרים לילדי
הגן לרכוש כישורים רגשיים והתנהגותיים החיוניים להמשך חייהם.
דוגמא נוספת:
לעתים אנו המבוגרים מוצפים ברגש של כעס. לפעמים אנו נתקפים עצבנות. לעתים אין לנו סבלנות לחכות
לתורנו. לעתים אנו נתקפים תסכול ולעתים אף איננו יודעים מדוע! לא תמיד אנו יכולים לבטא במילים
את הרגשות הקשים המציקים לנו.
לילדים שעוברים את אותן חוויות ונתקפים באותן תחושות קשה גם כן. ובחיי הגן
ובבית הספר תחושות אלה יכולות להשפיע לרעה על חיי החברה שלהם ועל יכולת הלמידה שלהם.
ילדים זקוקים לעזרה כדי שיוכלו לבטא את עצמם מבחינה התנהגותית וריגשית.
ילדים שכולאים וכובשים בבטנם את האגרסיות ואת הרגשות יכולים להיעזר בבובות
על מנת לשחרר את הרגשות הכלואים, לפרוק את המטען הקשה שמכשיל אותם חברתית
ולימודית.
בובות הן כלי נהדר ומשמעותי בתהליכי לימוד כיוון שילדים נקשרים אליהן ומרגישים נוח
לדבר איתן. עולם הדימיון של ילדים מאוד מפותח והשימוש בבובות הוא דרך
להיכנס לעולמם.
לכל בובה אישיות שמשקפת את רגשות הילד.
דרך המשחק עם הבובה הם יכולים ללמוד פרספקטיבה שונה של התנהגות של אחרים.
בלמידה עם בובות מתהפכות פעמים רבות היוצרות, כיוון שהילד הופך להיות זה שמלמד את הבובה התנהגות חיובית.
ניקח לדוגמא ילד שמתפרץ בשעת סיפור או בכיתה. בובת צומי שואלת:
אולי נלמד את משה (לדוגמא) איך לבקש לשאול שאלה?
ואז הילדים מצביעים. בובות צומי מחמיאה לכל הילדים שחיכו בסבלנות לתורם
והצביעו לבקש רשות דיבור.
משה למד בדרך זו כמה דברים:
הוא יענה לשאלותיו.
הסובלנות משתלמת.
אם הוא מצביע המורה או הגננת מתייחסת אליו בכבוד.
התפרצות בשיעור לא תוביל למענה לשאלותיו.
המורה או הגננת יכולות ללמוד גם כן:
אין צורך לצעוק על הילד, אין צורך להתפרץ.
אפשר להעביר את המסר בדרכי משחק. זה יוצר נועם ושני הצדדים לומדים זה מזה.
|
